תברח מוטי, תברח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter

השעה 22:27 צלצול פעמון הדלת מחריד את שלוותי. אני, לאחר יום עבודה, זרוקה על הספה חצי מנומנמת חצי מסוקרנת מתוכנית תחקירים.
התרוממתי מהספה בבהלה, ומנסה לחשוב מי אמור להגיע או האם קבעתי עם חברה או משהו ושכחתי.
התיישבתי על הספה וקול צרוד מעט יצא מגרוני..מי זה??? ושוב נקישה.
בוטן התחיל לנוע בחוסר שקט ליד הדלת, ויחד איתו הגיעו הנביחות הקולניות. אין לי ברירה מילמלתי לעצמי, קומי לעבר הדלת.
מי זה, שאלתי שוב בקול יותר גבוה.
מוטי, שמעתי מעבר לדלת. סליחה על השעה, זה מוטי.
סמכתי על מצלמות האבטחה שמרשתות לי את הבית. ופתחתי לאט את הדלת. חצי סגורה חצי פתוחה.
הסתכלתי עליו בפנים מופתעות, כן, אמרתי בקול מופתע.
"אני מתנצל על השעה, אבל חייב לדבר איתך..ציין.
הפנים היו מוכרות לי, מוכרות לי מאוד. אך בנקודה הזו, לא יכולתי לפקס את המחשבה.
לידו, טיפה מאחוריו, עמד אדם נוסף, כובע קסקט בצבע אדום היה לראשו.
מה קרה?, שאלתי. עדיין מעבר לדלת. מנסה להרגיש בטוחה.
אני מצטער, אמר מוטי. אני חייב לשוחח.
באותה הנקודה חלף בי רגש של בטחון משום מה. הרגשתי שוב בטוחה. משהו בעיניים של מוטי הרגיע אותי. הרגש הזה, האינטואיציה הזו עזרה לי.
פתחתי את הדלת לרווחה. מוטי צעד פנימה. והעיף מבט לשני. הוא הבין. הוא נשאר בחוץ.
רטט חלף בגופי וצמרמורת לא מוסברת.
פתאום ראיתי את פניו, אני מכירה אותך מילמלתי. אני יודעת מי אתה!!
הלכנו לעבר המשרד והדלקתי את האור. ביקשתי ממנו להתיישב.
והפעם, במגרש הביתי שלי. ביקשתי ממנו להמתין.
שטפתי את פניי, וכתבות על גביי כתבות חלפו מול עיניי. זה מוטי, ראש אירגון פשע!! החלפתי צבעים.
מה הוא רוצה, חשבתי לעצמי.
חזרתי לחדר והתיישבתי.
את יודעת מי אני? שאל. אמרתי מיד שכן.
והוא התחיל. תקשיבי, הגעתי אליך כי מחר אני צריך לחתום על עיסקת נדל"ן גדולה. שאלתי את הרב שלי. אני מתייעץ עם רבנים, טען. אבל שמעתי עליך ואמרו לי לבוא אליך. אני מצטער כל כך על השעה. אבל מחר העיסקה חייבת להיחתם.
ביקשתי את תאריך הולדתו, והתחלתי לחשב, האם הוא נמצא בטיימינג עיסקי השנה. והאם הטיימינג מתאים לו לרווחים ושפע.
בוםםםם!! זעקתי.
הרמתי את הראש ואמרתי לו.
מוטי, תוך 3 ימים תהיה נתון לניסיון חיסול!! תברח מוטי, תברח.
מוטי הסתכל עליי בעיניים מופתעות. וגיחך. אני בודק את הרכב כל יום, אל תדאגי.
זה יהיה שונה הפעם, ציינתי. הפעם זה יהיה בתוך הבית שלך. הם יגיעו עד לתוך הבית.
אישתי בהריון מילמל. את בטוחה.
ואני ממשיכה. מוטי, אתה חייב לצאת מהארץ, עכשיו. כרגע!!! ברגע זה!! ולהוציא את אישתך והילדים לדירה אחרת.
אם תשאר בארץ, תוך 3 ימים. אתה מחוסל.
הוא ביקש לדעת ע"י מי!
אמרתי לו אותיות וחיברנו שם.
מוטי, הוספתי. אתה בסכנה ממשית. תשאיר את הרכב בחנייה למטה. ותזמין מונית לשדה. תעלה על כל טיסה פנוייה. תברח מוטי, תברח.
אז אין עסקה אמר?? חייך חשובים הרבה יותר, ציינתי בפניו.
מוטי הזמין מונית, ואמר. אני משאיר בחנייה את הרכב. יגיעו כבר לקחת אותו.
ויצא בחופזה.
כעבור יומיים, קיבלתי תמונה של מוטי בבית מלון מפואר. אני כאן, ב"אירופה" טען.
כתבתי לו, אתה מוגן עכשיו.
אל תחזור בזמן הקרוב.
לאחר 3 ימים קיבלתי סירטון ממצלמות האבטחה שלו מהבית.
3 אנשים רעוליי פנים נכנסו אליו הביתה בשעה 03:32 עם אקדחים שלופים.
אף אחד לא היה בבית. לא הילדים, לא האשה ההרה. ולא מוטי.
הצלת אותנו היה כתוב. מודה לך מאוד.
ואני עניתי, תברח מוטי, תברח.

***הסיפור אמיתי לחלוטין, השמות שמות בדויים.