רוה״ח ואני

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter

הם הגיעו אלי זוג בגילאי ה-50. לבושים במראה מצודד להפליא וחזות מאופקת.
הוא היה לבוש בחליפה מהודרת בצבע כחול והיא לצידו לבושה בחליפת חצאית וכובע מדהים מעטר את ראשה. הכובע על ראשה הסגיר את יחסה לדת.
הם התיישבו ובקול רשמי הוא פתח את דבריו.
"נעלמו לי מיליון מאתיים מהחשבון העסקי. אני רוצה לדעת מי לקח לי את הכסף, הוא ציין.
והוא המשיך, יש לי את אחד המפעלים הגדולים בארץ למוצרי אריזה. אני עובד עם החברות הכי גדולות בארץ ובחו"ל. בשנה האחרונה גיליתי שחסרים לי כספים. מיליון מאתיים ש”ח. לאף אחד לא ברור לאן נעלם הכסף. לקחתי בנוסף חקירה כלכלית כדי לדעת באיזו דרך הכספים נעלמו, החוקר התחיל לעבוד על זה.

הוא התחיל לנוע בכיסא בחוסר נוחות.
שאלתי, "תרצו כוס מים"?
אשתו הנהנה בראשה והוא אמר, כן חרישי.
היה אפשר לחתוך את המתח בחדר עם סכין.
כשקמתי להביא להם מים, תהיתי ביני לבין עצמי לאיזה גילוי אני הולכת. הרגשתי שעומד להיות כאן משהו. משהו גדול. הרגשתי את הזעזוע מתקרב ובענק.
הנחתי את כוסות המים על השולחן והתישבתי בחזרה בכיסא.

ביקשתי מאבי (שם בדוי) את תאריך הולדתו, והתחלתי לחשב את צופן גורלו בעת הנוכחית. הרמתי מבט לאבי וציינתי בפניו. "הגניבה שאתה טוען לה, היא לא גורלית אצלך. מיד נבדוק מהיכן היא נובעת.
ביקשתי מאבי לערבב את חפיסת הקלפים ולהניח אותה על השולחן.
אבי התחיל להזיע ואגלי זיעה החלו לשטוף את פניו. שוב התחיל לנוע בחוסר שקט על הכיסא.
אשתו ישבה כל אותה העת בפנים קפואות, כאילו נלקחה מעידן אחר, ולא שייכת לסיטואציה.

התחלתי את הפריסה וכמו גם את המידע ..
"אני רואה אשה בהירה, שנמצאת בתפקיד בכיר אצלך בחברה. הרמתי את הראש וציינתי בפניו..היא עובדת וותיקה״.
ראיתי את אבי בולע רוק.
האשה הזו ציינתי, נעזרת בעוד שני אנשים, גברים.
היא מתעסקת בהמון ניירת. אבל לצערי אבי, היא גונבת אותך לא רק בשנה האחרונה אלא בשנים האחרונות, אתה רק עכשיו הרגשת.
האשה הזו נעזרת בשני אנשים שיש ויתכן והם גם עובדים אצלך במפעל.. ציינתי חרישית.
בכל אותה העת, הכרחתי את עצמי להיות מדויקת ביותר, מדובר בהמון כסף. חשבתי לעצמי.

יש ויתכן אבי שהאשה הזו קשורה לתפקיד של רואת החשבון שלך. אבל מעניין מי אותם שני הגברים שעוזרים לה ויודעים על הגניבה? שאלתי ועניתי באותה השניה.

באותה השניה נפלטה מאבי זעקת שבר: ידעתי! ידעתי ידעתי הוא זעק!! אגרוף הוטח על שולחני בעוצמה. אשתו מיהרה להחזיק את ידו והיתה פעורת פה. היא צעקה, אבי, די תרגע!!

אני בהלם מעוצמת הגילוי ומנסה להרגיע אותו בעצמי וממלמלת..אבי, הכל הולך להסתדר.. בניסיון מייאש להחזיר את השלווה לחדר.

פתאום, אבי התרומם מהכיסא נעמד והחל לצעוק לעברי…"זו היא, זו היא… אשתי הרואת חשבון שלי!!! והשניים האלו שראית, הם ילדייי…ידעתי שהם גונבים אותי..יחד איתה!!!!!

פחד וצמרמורות החלו לעטוף אותי… פתאום אני רואה שתיארתי לו את אשתו, זו שיושבת בחדר יחד איתו. הסתכלתי עליה גם אני מופתעת למדי ובעינים פקוחות כלא מאמינה לעוצמת הגילוי.
הסתכלתי עליה כבר במבט שונה ודי בחששות, פחדתי מהתגובה שלה. פחדתי מאוד!

חזרתי להסתכל על אבי וראיתי שבר בפניו.
הוא החל למלמל מילים לא מסודרות חזר על הטענה…ידעתי כל הזמן שהיא גונבת אותי – היא והילדים שלה (שלו).
הוא הסתכל עליה במבט מאכזב וציין בפני, נתתי לה הכל, בניתי לה בית לתפארת לא החסרתי ממנה כלום.
למה ? הוא שאל אותה..למה?????
היא ביקשה לקום וללכת, וציינה בפני..אנחנו נמשיך מכאן בבית. תודה לך.

הם שילמו לי ויצאו.
אבי ציין, אני אגיע אליך שוב. תודה לך.

הבית שלי היה שקט. אבל אנרגיות המתח נשארו.
נשעתי על הכיסא שלי והבטתי בתקרה..
עיני נעצמו מעט… ומחשבות רבות חלפו בראשי..

נקישות על הדלת ונביחות של בוטן החזירו אותי למציאות.
הלקוחה הבאה הגיעה…